<h1>הגהות רבינו פרץ על הסמ"ק סימן י"א</h1>
<h2>דף ט:</h2>
א) ומיהו סעודה גדולה כגון בחופה וברית מילה או הרבה בני אדם יחד או רוב בני העיר אבל סעודת שבת שחרית אע"פ שמאריכין בה נראה דאינה נקרא' סעודה גדולה וצ"ע מבעל הבית שבני ביתו מרובי'. ב) אם סעודה קטנה שרו מט' שעות ולמעלה רבי ברוך אסר ורבינו יהודה שרי בשם ר"י.
<h2>דף יא.</h2>
א) שבת י' וי"א. ר"מ פ"ו דתפלה טור א"ח פ"ט וק"ו. (הג"ה. כתב בה"ג צורבא מרבנן מבעי ליה לצלויי בדוכתא דקבע וגרס.)
<h2>דף כד.</h2>
א) כר' אושעיא שבת כ"ד ר"מ שם א"ח קי"ט ותקס"ה. ב) (וכן כתב ש"ע סימן תקס"ה) והר' פרץ קבל מרבותיו מרבי יחיאל מפריש שיכול לחתום בברכה מאחר שנסתיימו כבר סדר הברכות. וכן כשמתענין בשבת אומר ענינו באלהי נצור לשוני ומסיים בא"י שומע תפלה, ועוקר רגליו. ורבי שמואל בן רבי יהודה הלוי ז"ל כשהיה יושב בתענית בשבת או בי"ט אומר אחר התפילה אלהי נצור ורבון העולמי' ואינו אומר ענינו וכן קבל מרבותיו. (ש"ע סימן רפ"ה כוללו באלקי נצור בלא חתימה.) ואם שכח ש"צ ענינו בין גואל לרופא עד שאמר ברכת רפאינו או מן הברכות האחרות שאחר מכן מסיים הברכה שהוא עומד בה וחוזר ואומר ענינו ומתחיל ואומר רפאינו ואח"כ אומ' הברכו' על הסדר. (ש"ע סי' קי"ט לא יחזור אלא יאמר ענינו בשומע תפלה כיחיד).
<h2>דף קיח:</h2>
א) והכי פסק רב משה גאון. צ"ע גבי הא דאמרינן (שבת דף קי"ח) יהי חלקי מגומרי ההלל משמע שר"ל דצריך לומר גם הללויה הללו את ה' מן השמים.
